שלמה תחבורה (2007) בע"מ נ' מנשה ואח' - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה על סך 7,600 ₪ בגין נזקים שארעו לרכב התובעת עקב תאונה מיום 24.11.11.

1.בדיון שנערך בפני העיד הנהג ברכב התובעת (להלן: "הנהג").

נהג רכב מבוטח הנתבעת 2 נפטר, ולתיק בית המשפט הוגשה הודעתו על מקרה הביטוח, נ/1.

2.ב"כ התובעת עתר לקבלת גירסת הנהג באשר לאופן התרחשות התאונה, בהעדר עדות אחרת מטעם הנתבעים ובשים לב למוקדי הנזק ברכבים המעורבים.

3.ב"כ הנתבעים טען כי גירסת הנהג בעדותו שונה מזו שניתנה בהודעה על מקרה הביטוח, ת/1. הנהג ביקש להשתלב בנתיב נסיעת רכב הנתבעים. כן טען כי מיקום הנזקים ברכבי הצדדים מאשש את אחריות נהג התובעת להתרחשות התאונה.

4.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני, במוצגים שהוגשו ובסיכומי ב"כ הצדדים, החלטתי כדלקמן:

עדות הנהג בפני לא היתה סדורה.

הנהג ציין כי במקום בו ארעה התאונה מצויה תחנת אוטובוסים מצד ימין, לאחריה ביקש להשתלב בנתיב הנסיעה בו נסע רכב הנתבעים. לאחר שהשתלב בנתיב הנסיעה, נסע רכב הנתבעים על אי תנועה בנוי, תוך שהוא לוחץ על דוושת הגז במקום הבלם ופגע ברכב התובעת.

בתחילה הצהיר הנהג כי רכבו עמד בעת התאונה. לאחר מכן הצהיר כי הרכב לא עמד בעת התאונה.

בטופס ההודעה על מקרה הביטוח, ת/1, נרשם כי רכב הנתבעים נסע אחרי הנהג כדי להשתלב בנתיב הנסיעה ופגע ברכב התובעת. בטופס ההודעה על מקרה הביטוח לא צויין כי רכב הנתבעים הוסע על אי התנועה או כי נהגו לחץ על דוושת הגז במקום הבלם.

בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה בעת השתלבות רכב התובעת בנתיב הנסיעה, אך נהג התובעת הצהיר בפני כי התאונה התרחשה לאחר שסיים ההשתלבות בנתיב הנסיעה.

בטופס ההודעה מטעם נהג הנתבעים, נ/1, צוין כי רכב הנתבעים נסע בנתיב הימני, כאשר לפתע הנהג סטה ממפרץ האוטובוסים מימין לנתיב נסיעת רכב הנתבעים.

יצוין כי גם נהג התובעת, התייחס בתחילת עדותו לאותו מפרץ אוטובוסים, כאשר לכאורה, לפי גירסתו לאופן התרחשות התאונה, לא היתה כלל רלבנטיות לפרט זה. יחד עם זאת, בחקירתו הנגדית אישר כי אכן הוריד נוסע בימין הדרך וביקש להשתלב לנתיב שמאלה.

5.אף בהעדר עדות מטעם הנתבעים באשר לאופן התרחשות התאונה, עדין על התובעת לעמוד בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. עדות נהג התובעת לא היתה עיקבית, כאמור, ולא מצאתי כי יש באפשרותי לבסס מימצאים עובדתיים על סמך אותה עדות באשר לאופן התרחשות התאונה. יצוין כי הגעתי למסקנה זו אף בהתעלם מגירסת נהג הנתבעים בטופס הודעתו על מקרה הביטוח, והכל כמפורט לעיל.

לפיכך אני קובעת כי התובעת לא עמדה בנטל להוכחת תביעתה.

6.אשר על כן, התביעה נדחית.

בנסיבות המקרה דנן, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.